בסוף פרשת שמות כתוב את דיברי משה לה' "למה הרעותה לעם הזה? למה זה שלחתני?"
אם רק נקרא כך את המקרא יראה לנו שמשה מגיע בטענות אל הקב"ה ועל זה ששלחו.
אולם בעצם משה לא מגיע בטענות כלפי ה' אלא על עצמו. הוא טען "למה זה שלחתני?" אם היית שולח מישהו אחר וודאי היה מצליח לשכנע. כנראה שאני לא מספיק כלי כדי לעשות את שליחותך. הרי אם שלחת אז בטוח שזה לטובה אז אם יצא שלו כנראה שאני, השליח, לא בסדר.
כאן אמר לו ה' שדדוקא מפני מידת הענווה שלו הוא הכי מתאים לתפקיד זה והבטיח לו שכבר יארה ישועות.
"וארא אל אברהם יצחק ויעקב וגם אני שמעתי את נעקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי"
בגמרא כתוב שיסורים מכפרים. אם כן זה שבני ישראל היו מיוסרים הרי זה בא להם לכפרה. כמו מלח שנותן טעם בכל מאכל כך גם היסורים שהם בעצם מרים מכפרים לנן על כל מני עוונות. אלא שאם שמים יותר מדי מלח זה גם ממש לא טוב.
גם ליסודים יש גבול ולכן ה' שומע לצעקתם של בני ישראל.
שיהיה שבת שלום לכולם
משיח עכשיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה