יום חמישי, 21 בינואר 2010

ווארט של זיידע לפרשת בא


"בא אל פרעה"
ה' אמר למשה שילך אל פרעה ויבקש להוציא את בני ישראל אבל "ואני אכביד את ליבו". מה הענין בכל המשחק הזה? למה ללכת ולבקש אבל אז להכביד את ליבו? פשוט כי ה' רצה להכות את מצרים אם עשר המכות ולכן לא נתן לפרעה להסכים.
למה אבל לכתחילה לשאול את פרעה ואז שלא יתן? אפשר פשוט להעניש את המצרים וזהו? אלא כדי שפרעה לא יאמר שלא אמרו לו שזה קשור לזה שהוא לא הירשה להם לצאת.
אפשר בעצם בכלל לאמר שהמצרים לא אשמים שהעבידו את בני ישראל כי הגלות זה בעצם מה שה' רצה לתת לבני ישראל ושלכן לא מגיע להם שום עונש בכלל משום שכך ה' רצה.
אלא שהצרים לא עשו כך מפני ציווי ה' אלא מפני רשעותם. רואים שאת בכך שלא הסתפקו בעבודה קשה אלא דווקא בעבודת פרך...עבודה שאין לה שום טעם...להעביר אבן מפה ואז חזור וכו'... ולכן, על זה נענשו.



"בא אל פרעה"
המילה "בא" היא בגמטריה 3. זהו הרמז לכך שבפרשה זו כתובות שלושת המכות האחרונות: ארבה, חושך ומכת בכורות.



"בא אל פרעה"
אם תכניס את "בא" אל "פרעה"...יצא "ארבה".
בדיקדוק יש את הענין של אותיות "בומפ" ואותיות "אחהע". אלו הן אותיות שניתן להחליף ביניהם. וכאן אם תכניס את "בא" אל "פרעה"...במקום "פ" נכניס "א" ובמקום "ע" נכניס "ב" נקבל את המילה "ארבה". כך מרומזת המכה הראשונה בפרשה זו מיד על הפסוק הראשון.



"למען תספר באוזני בינך ובן בניך...למען תאירכון ימים"
אם האדם נדרש לספר לבנו ואף לבן בנו הרי שהוא חייב אירכות ימים!!!
(מוסיפה כאן על דעת עצמי. זה הזכיר לי שמישהיא אמרה לי שהיא שמעה שאם אדם מברך שלוש פעמים את "ברכת החמה" אז הוא יזכה לאריכות ימים. ברור...)



במכת חושך כתוב "ולא ראו איש את אחיו"
העובי של החושך...החושך היה כל כך סמיך שלא ראו אחד את השני. מסופר שהחושך היה בעובי של דינר, מטבע של פעם. בין אדם שיש לו יותר מדי כסף (דינרים) אז זה מסנוור אותו מלראות אחרים. כמו שמסופר על המשל של אדם שהסתקל דרך שימשה וראה את כל מה שהיה מהצד השני. אבל ברגע שכיסה את השימשה בכסף נהפכה היא למראה והוא ראה רק את עצמו... הנמשל מובן.

שבת שלום לכולם
משיח עכשיו!!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה