משולחן מלכים – פרשת וישב
ווארט משולחנו של זיידע מנדלזון שליט"א
ווארט משולחנו של זיידע מנדלזון שליט"א
מגישה: פאני מנדלזון, וינה
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו" וגו'
עד עכשיו היטלטל יעקב בדרכים: ברח מעשיו, התמודד עם לבן וכך חי במשך 22 שנה.
חז"ל מגלים לנו שיעקב פחד מעשיו בעיקר מכיוון שבכל אותה תקופה, עשיו זכה לקיים מצוות כיבוד אב.
אז הנה סוף סוף יעקב חוזר לבית אביו, ובטוח שיוכל לשבת בשלווה!
אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף".
אז הנה סוף סוף יעקב חוזר לבית אביו, ובטוח שיוכל לשבת בשלווה!
אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף".
הקב"ה אמר על הצדיקים: לא מספיק השכר שיש להם בעולם הבא, הם רוצים לישב בשלווה גם בעולם הזה?
כל ימי חיייו ניהל יעקב מלחמה ב"יצר הרע" שלו (לבן ועשיו). וכעת רוצה לשבת במנוחה ללא צורך להילחם, כי חשב שזהו, כבר ניצל מהיצר-הרע. אומר לו הקב"ה, לא זו דרכו של צדיק. אפילו אם הוא מעריך שהוא עצמו כבר סיים את עבודתו כאן בעולם וכבר בירר את כל הבירורים הנדרשים, בכל זאת למען הכלל הוא צריך להמשיך להילחם.
כל ימי חיייו ניהל יעקב מלחמה ב"יצר הרע" שלו (לבן ועשיו). וכעת רוצה לשבת במנוחה ללא צורך להילחם, כי חשב שזהו, כבר ניצל מהיצר-הרע. אומר לו הקב"ה, לא זו דרכו של צדיק. אפילו אם הוא מעריך שהוא עצמו כבר סיים את עבודתו כאן בעולם וכבר בירר את כל הבירורים הנדרשים, בכל זאת למען הכלל הוא צריך להמשיך להילחם.
"אלה תולדות יעקב יוסף"
"תולדות" הם מצוות.
אסור לו לאדם לחשוב, שאם יש בידו מצוות – אז זהו, הוא יכול לשבת במנוחה. לא!
דרכו של יעקב היא שאם יש מצוות, "תולדות" – אז מיד "יוסף"!
תמשיך, תוסיף, תצבור עוד ועוד, אל תסתפק במה שיש לך!
.
.
"כי ארד אל בני אבל שאולה"
ליעקב היה סימן: אם אף אחד מבניו לא ייפטר עוד בחייו, מובטח לו ש"מטתו שלימה" ועבודתו מושלמת, והוא זוכה ל"גן עדן" מבלי צורך להזדכך ב"גהינום".
אבל אם ייפטר אחד מבניו בימי חיותו בעלמא דין – אות הוא כי עבודתו אינה מושלמת ועליו "לעבור" דרך גהינום.
לכן, כשבישרו ליעקב ש"יוסף מת" נופל עליו פחד גדול: "כי ארד אל בני אבל שאולה".
ולכן ממשיך בעבודת הבירורים.
אחח, איזה ווארטים נפלאים..
השבמחקתדמיינו לעצמכם שבשבת הבאה נזכה לשמוע את זיידע עצמו בסעודת השבת עם הווארט על פרשת מקץ..
לא שווה כל המאמץ רק בשביל זה?