"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך"
מה זה "ואתה תצוה"?
בדרך כלל התורה כותבת "דבר אל בני ישראל" או "ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל". מה כאן כתבה התורה "ואתה"?
"ואתה" הכוונה למשה רבינו . משה רבינו טען לפני ה' שבעצם הוא לא עשה כלום בבניית המשכן. הוא לא תרם בשום דבר?!? אז ה' אמר לו "לא. אתה אולי לא תרמת חומר גשמי אבל אתה פיקדת מעל הכל"
כמה דיוקים בפסוק. קודם כל שאלות ואחר כך ההסבר:
"ולהעלות נר תמיד"
נר בלשון יחיד. הרי היו 7 נרות בבית המקדש אז למה התורה כתבה רק "נר" לשון יחיד?
"נר תמיד"
הנרות הרי דלקו מערב ועד בוקר ולא תמיד אז מה הפירוש "נר תמיד"?
"באוהל מועד מחוץ לפרוכת"
ברור שאם זה באוהל מועד אז זה מחוץ לפרוכת. מה כאן הדגש המיוחד?
הסבר:
הקב"ה מתנהג אם האדם "מידה כנגד מידה".
איך שהאדם מתנהג כך ה' מתנהג איתו. אם האדם עושה רק דברים ריאליים ודברים שלא קשה לא לעשות למשל הוא הולך להתפלל במניין רק כשיפה בחוץ ואילו מיד כשיורד אפילו רק קצת גשם וההליכה למנין כרוכה בקצת מאמץ הוא ישר יורד מהרעיון ולא הולך או אדם שנותן צדקה רק כשנוח לו וזה לא כרוך בקשיים ה' גם יתנהג איתו כך, בדרך הטבע. וברגע שיגיע למצב שצריך קצת ניסים זה לא יקרה. ואילו כאשר האדם מתנהג מעל דרך הטבע אזי גם ה' נוהג עימו מעל דרך הטבע.
אצל משה רבינו כתוב "וירד משה מן ההר אל העם"
רש"י מסביר שמשה רבינו לא ירד והלך לעסקיו אלא ירד ישר אל העם... דבר שהוא לכאורה מעל הטבע שלו שהרי משה קשור הרבה יותר לרוחניות מאשר לגשמיות העולם הזה.
ולכן לגבי משה כתוב
"להעלות נר תמיד"...לא מדובר כאן על שבעת הנרות של המנורה אלא על הנר שהיה בצד המערבי. אותו נר לא דלק לפי כמות שמן מסויימת אלא הוא באמת דלק תמיד כי הרי גם משה התנהג מעל הטבע.
"בקודש הקדשים מחוץ לפרוכת"
בדרך כלל נר זה אמור היה להיות בתוך קודש הקודשים. אולם אם נר זה יהיה בקודש הקודשים אז בני ישראל לא יראו את הנס. לכן מודגש דווקא "מחוץ לפרוכת" דווקא מחוץ כדי שכל ה"חוצה"-בני ישראל שלא נכנסים לתוך קודש הקודשים- יוכלו לראות את הנס.
"ואתה תצוה". מלשון צוותא וחיבור. לכל אחד ואחת מבני ישראל יש את חלק ממשה רבינו שהרי כתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בתוך כל אחד ואחת...לכן יש לנו, לכל אחד ואחת, את הכוחות לפעול מעל לדרך הטבע ולהביא כבר את הגאולה האמיתית והשלימה.
פורים שמח לכולם
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה