"ויקחו לי תרומה כל איש אשר ידבינו ליבו"
למה התורה השתמשה במילה "ויקחו"? בעצם אמורים להשתמש במילה "ויתנו"? בני ישראל הרי נותנים משלהם למשכן?
אלא שהתורה באה לאמר שלא! גם מה שאתה חושב שזה שלך זה לא שלך! זה "לקחת" ממני ורק אז "נתת" לי תרומה. גם מה ששלנו זה הכל של ה' כי כל העולם שייך לן ונברא על ידו בכל דקה ושניה.
הש הרי יודע את כל המחשבות של האדם. איך האדם מסוגל לתרום צדקה באמת מכל הלב? זה שהוא נותן זה כבר דבר גדול אבל עוד לבקש ממנו לתאום מכל הלב זה כבר ממש מוגזם! איך הוא אמור לעשות את זה? איך אנחנו אמורים באמת לתת צדקה מכל הלב?!?!?
העצה שנותנים היא כשאת. מיד כששומעים שמישהו צריך צדקה חובה עלינו להפריש את הכסף ולהשים אותו בצד. ואז לאחר שהתרגלנו לענין שהכסף הוא בצד והוא כבר לא שלנו אין לנו שום בעיה לתת אותו באמת מכל הלב מאח שכבר התרגלנו שכסף זה הוא לא שלנו!
בני ישראל תרמו לבנין המשכן:
זהב, כסף ונחושת
כל דבר שיש היום מרומז הוא בתורה. מה נרמז משלושת הדברים האלו?
משלושת הדברים שאלו נרמזים כל הימים משך ימות השנה שבהם אנחנו קוראים בתורה:
זהב:
ז-יום השביעי, יום השבת
ה-יום חמישי בשבוע
ב-יום שני בשבוע
כסף:
כ-כיפורים
ס-סוכות
פ-פסח ופורים
נחושת:
נ-נרות חנוכה
ח-חודש(כולל גם את ראש השנה)ג
ש-שבועות, שמיני עצרת ושמחת תורה
ת-תעניות
שבת שלום לכולם
ד"ש לכל המשפחה
משיח נאוו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה