מתי צריך לברך הגומל?
כידוע, לאחר טיסה נהוג לברך ברכת הגומל. מצד שני כשמדובר בטיסת פנים העניין שונה:
להלן ציטוט מגליון התקשרות מאת המזכיר הרה"ח הרב יהודה-לייב שיחי' גרונר:
"כל השנים נהגו כאן, שאפילו מי שטס מקצה המערבי דארצות-הברית לבית-חיינו – טיסה של חמש שעות ויותר (למרות שטסים מעל ימים ומדבריות) – לא בירך ברכת 'הגומל'. פעם אחת הגיע לכאן אחד מאנ"ש ממרחק רב בארצות-הברית, ואחרי העלייה לתורה לא בירך 'הגומל', והרבי הורה שכן יברך. כשהרבי חזר לחדרו, ציווני לפרסם שזו היתה הוראת-שעה וליחיד, ואין ללמוד מזה לשנות את הנהוג שאין מברכין 'הגומל' על טיסה – אפילו ארוכה – פנים-ארצית. וכך נוהגים עד היום הזה".
והשאלה היא: האם צריכים לברך 'הגומל' ביום חמישי בבוקר בניו יורק (השאלה אקטואלית גם לטסים ביום שני) או בשבת בטקסס?
כידוע, לאחר טיסה נהוג לברך ברכת הגומל. מצד שני כשמדובר בטיסת פנים העניין שונה:
להלן ציטוט מגליון התקשרות מאת המזכיר הרה"ח הרב יהודה-לייב שיחי' גרונר:
"כל השנים נהגו כאן, שאפילו מי שטס מקצה המערבי דארצות-הברית לבית-חיינו – טיסה של חמש שעות ויותר (למרות שטסים מעל ימים ומדבריות) – לא בירך ברכת 'הגומל'. פעם אחת הגיע לכאן אחד מאנ"ש ממרחק רב בארצות-הברית, ואחרי העלייה לתורה לא בירך 'הגומל', והרבי הורה שכן יברך. כשהרבי חזר לחדרו, ציווני לפרסם שזו היתה הוראת-שעה וליחיד, ואין ללמוד מזה לשנות את הנהוג שאין מברכין 'הגומל' על טיסה – אפילו ארוכה – פנים-ארצית. וכך נוהגים עד היום הזה".
והשאלה היא: האם צריכים לברך 'הגומל' ביום חמישי בבוקר בניו יורק (השאלה אקטואלית גם לטסים ביום שני) או בשבת בטקסס?
שאלה טובה. מעניין גם לברר מה דין הנשים בנידון, האם גם הם צריכות לברך 'הגומל'? ואם לא, מדוע הם שונות מהגברים בנושא זה (וכי הכרטיס טיסה שלהם עלה פחות כסף.....)
השבמחקיש כמה מבני המשפחה שנסעו בעבר במסלול הזה, בטח יידעו לספר כיצד נהגו.
השבמחקמבירור מעמיק שעשיתי הנה התשובה:
השבמחקאלה שיוצאים ביום שני ומגיעים ביום שלישי יברכו בניו יורק ברכת הגומל.
אלה שיוצאים ביום רביעי יברכו בשבת ביוסטון.
דומה לאחד שנוסע לני-יורק דרך צרפת וחונה חנית בינים של 12 שעות בצרפת אז מתי יגיד הגומל בצרפת או בנייורק? ודאי שבני-יורק
אבל אלה שיוצאים מוקדם הם חונים שלושה ימים שיגידו בני-יורק.
נחמן היקר, הדוגמא שהבאת לא ממש תואמת את המקרה שלנו: כי הטס לניו יורק דרך צרפת מחויב לברך הגומל גם על הטיסה השנייה ולכן אין טעם שיברך בצרפת. משא"כ כאן בטיסת המשך מניו יורק לטקסס לא מחויבים לכאורה בברכת הגומל, אז למה לא לברך בניו יורק?
השבמחקתגובה לאחת הבנות:
השבמחקלמה אחרי לידה הבעל מברך שהחיינו ולא האשה? וכי הלידה היתה לו יותר קשה מלאשה..
להערכתי, על פי הדין אשה צריכה לברך 'הגומל' גם כשהיא נוהגת מלוד לכפר חב"ד אבל הלכה למעשה נהגו להקל.
..ואפילו על בת צריך לברך כל ל' יום כשנהנה ושמח בראייתה..אלא שעל השמועה אינו מברך כלום שאינה שמועה טובה. (שו"ע הרב , סדר ברכות הנהנין י"ב)
השבמחקיוצא מזה כשאין שאין מברכים עליה , כך אינה מברכת. ודו"ק ואכ"מ .
לאחד הבנים -
השבמחקאחרי הלידה (בן,"..למה אצלנו בת לא נחשב..")הבעל מברך הטוב והמטיב שטוב לו ולה .
שהחיינו מברכים רק במקרה אסון ר"ל וע"ש בהערות.
בחב"ד לא נהוג לברך אחרי לידה. בכל מקרה אנא התייחסו לשאלה המקורית.
השבמחקיש הרבה גברים שאחרי נהיגה שלהם חייבים לברך הגומל, אז אנא הזהרו בכבוד הנשים.
השבמחקאצלינו נוהגים לתת את הכבוד הראוי לאשה. וכידוע המאמר "ששלי ושלכם - שלה היא"
השבמחקבחב"ד לא נהוג שנשים מברכות 'הגומל' בכל מצב. לא אחרי טיסה ולא אחרי לידה.
השבמחקמה תכל'ס, מישהו יכול לשאול רב ולתת לנו הוראה כיצד לנהוג למעשה?
השבמחקהשאלה
השבמחקמתי מברכים ברכת הגומל בטיסה עם נחיתת ביניים?
תשובת הרב
גם כאשר ישנה אפשרות לברך הגומל בנחיתת הביניים, לא עושים זאת ומברכים רק לאחר הגעה ליעד הסופי.
דין ברכת הגומל בנחיתת ביניים שמטרתה ביקור במקום וכיו"ב, שנויה במחלוקת הפוסקים, ויש להיוועץ ברב לגופו של מקרה.
השאלה
השבמחקהאם יש לומר את תפילת הדרך בטיסה?
תשובת הרב
טיסה היא מצב המחייב לומר את תפילת הדרך.
עם זאת רצוי לומר את התפילה בדרך לשדה התעופה, ולהתכוון גם על הטיסה.
במקרה שהדרך לשדה התעופה קצרה ואיננה מחייבת אמירת תפילת הדרך, נהוג לומר את התפילה בתחילת ההמראה כאשר המטוס עדיין על המסלול.