30 יום קודם החג דנין בהלכות החג. לקראת האירוע הגדול ולרגל המסע הענק אנו שמחים להגיש בפניכם פינה חדשה ובה הלכות ספר תורה. לאור הענין הרב שגיליתם בפינת ההלכה הקודמת אנו משתפים אתכם גם בהלכה זו.
ענין שמחת הכנסת ספר תורה אינו כשאר מצוות התורה כגון תפילון וכד' שרק בעל המצוה שייך לשמחה. ואחרים רק משתתפים בשמחתו ואילו בהכנסת ספר תורה, השמחה הופכת להיות שמחת הכלל. כיוון שע"י כתיבת ספר התורה מתווסף כח הקדושה בעולם ותוספת קדושה של כח התורה הרי הוא שמחתה של כל ישראל. ולכן מקובל, לעשות אותו בפרסום גדול דייקא, להרבות קרואים ולהגדיל השמחה בשווקים וברחובות. ורבים הסיפורים שמתוארת בהם השמחה העצומה וההתלהבות של מי שזוכה לקיים מצוה גדולה וחשובה זו.
סיפר הגאון ר' יעקב לנדא זצ"ל רבה של בני ברק, שפעם אחת היה בליובאוויטש הכנסת ספר תורה וכנהוג בתופים ובמחולות, והיה שם איש כפרי שראה את המאורע וגודל השמחה, והבין שבודאי אין לבית המדרש שום ספר תורה לכך השמחה גדולה כ"כ, וכשראה אח"כ ספרי התורה באים לקבל את הס"ת החדשה תמה, והשיבו האדמו"ר מהרש"ב "א ספר תורה" היינו שכל ס"ת הוא עולם מלא בפני עצמו כאילו לא היתה ס"ת רק זו.
(מתוך הספר נטעי גבריאל)
מה דינו של ספר תורה תפור עם עצי החיים, בנוגע לטיסה מעבר לים, האם מחזיקים אותו ביד, מניחים אותו בתא הטייס? שמים לו חופה כל הדרך?
השבמחקאני ממתין לתשובות מפורטות.
לוקחים את ספר התורה בידיים, מעלים אותו למטוס, מניחים אותו במקום מכובד למעלה. אם הטייס מתעקש אפשר לשקול זאתץ באופן חיובי. בהזדמנות זו צריך לעורר אודות הצורך להוציא מכרז מסודר למען נדע מי יזכה לקחת את ספר התורה לטקסס.
השבמחקסיפור שהיה: בטיסתי האחרונה לגרמניה לקחתי איתי ספר תורה בידיים. דוד אשתי הרב גוראריה חשש כל הזמן שיעשו בעיות בעליית הספר למטוס והיה בלחץ. עברנו את הצ'ק אין המשכנו לכיוון הדיוטי-פרי ואז מרחוק רצה שוטרת ומבקשת שנעצור רגע. ליבנו החל לדפוק בעוצמה ואז היא אמרה 'שמעתי שיש פה ספר תורה - רק רציתי לנשק'... פעימות ליבנו חזרו למסלול התקין.
השבמחק