יום שלישי, 24 בפברואר 2009

משנכנס אדר מרבין בשמחה

בהשגחה פרטית מצאתי מייל שמאן דהוא שלח לי לפני שנה עם מילתא דבדיחותא, לרגל חג הפורים הקרב ובא, אכניס בלי נדר כל יום מספר בדיחות וכל המעוניין להוסיף (דרך מערכת התגובות) יוסיפו לו מן השמים..

מגילה ופורים
למה לא אומרים קדיש אחרי קריאת מגילת אסתר?
מפני שהמן לא השאיר אחריו "קדיש" – בן שיאמר עליו קדיש..

מדוע המן ביקש רק יום אחד להשמיד להרוג ולאבד?
המן ניבא כבר מלכתחילה שהענין יתהפך,
והוא לא רצה שהיהודים יחגגו כמה ימים...

יין בגימ' לעקאח ואם יש לך כח לחשב ומצאת שזה לא אותו דבר כנראה שאתה צריך להוסיף עוד יין
(ייןX3 = לעקאח עם הכולל)

כידוע לא מעלים שני אחים אחד אחרי השני וכל זה למה? מחשש עין הרע נשאלת השאלה א"כ למה את עשרת בני המן העלו אחד אחרי השני?
ובהקדים: לגבי מקום החנוכיה אומרים חז"ל שזה צריך להיות למטה מעשרים אמה כי יותר מכך לא רואים את החנוכיה וכן לגבי סוכה צריך למטה מעשרים אמה כי יותר מכך הוא לא יודע שנמצא בסוכה, אז אולי כך גם כאן כידוע העץ היה גבוה חמישים אמה וממילא לא היה חשש לעינא בישא.
אבל התירוץ הזה דחוק כי כידוע תלו את עשרת בני המן אחד מתחת השני שלכן היה צריך 50 אמה יוצא שכמה בנים היו מתחת ל-20 אמה ואם כן הדרא קושיא לדוכתא?
אלא יש לומר דעשו זאת במכוון שתשלוט בהם עינא בישא.

מהו הנס הראשון במגילת אסתר?
שפרסי עשה סעודה.

"לך קנוס את כל היהודים"
יש לשאול: מה ראתה אסתר לקנוס את כל היהודים?
ויש לומר: כדאמר רבי מאיר "כל מקום שיש קנס אין מכר",
ורצתה לבטל עי"ז את מכירת בנ"י להמן.
ואם תאמרו: הרי במגילה כתוב "כנוס" ומדוע אמרנו "קנוס".
אלא בשיטת ר"מ עסקינן, שהוא כתב את כל המגילה בע"פ,
וא"כ אין הבדל בין כ' לק', וכמו שאמר רש"י בת ק' כבת כ'.
ואם בשיטת ר"מ אזלינן, יש לומר עוד ענין:
מדוע בתו של המן זרקה עליו כלי (מלא שופכין)?
משום שכתוב "המן מן התורה מנין – שנאמר המן העץ"
ור"מ אומר שאותו עץ חיטה הי',
ומכיון שנרטב המן כשרחץ את מרדכי, הרי שהוא נהי' חמץ,
וחמץ שנמצא ביו"ט של פסח – כופין עליו את הכלי!
(כידוע שמעשה זה הי' ביו"ט שני של פסח).

מדוע תלו את המן?
כידוע הוא זכה למטר מי שופכין
ובכן, היה צריך לייבש אותו איכשהו...

תגובה 1:

  1. מענדי - אהבתי.
    המשך לשמח אותנו לקראת חג הפורים הבעל"ט. ואם כי המן הרשע פירגן לנו רק שמחת פורים של יום אחד, (ככתוב במאמרך), הרי ידוע שמעלין בקודש.
    ויהי-רצון ששמחה זו תפרוץ גדר ויתבטלו כל הענינים השליליים ונזכה לחוג את חג הפורים בשמחה ובטוב לבב כפשוטו ממש.
    לחיים, לחיים ולברכה

    השבמחק