איני יודע אם כולכם שאלתם את עצמכם מה פתאום ונציה, אבל אני לא יכולתי להניח לעניין - וב"ה בס"ד עלתה בידי.
ובהקדים:
יש כאלו שפרשת השבוע אצלם זה תזכורת לחת"ת (ארוך במיוחד השבוע), לשמו"ת (שניים מקרא ואחד תרגום) ואפילו לשיחה או שתים של הרבי על הפרשה.
אולם יש כאלו (הצדיקים שבדור) שאצלם פרשת השבוע זו עבודה מעשית!
כשאתם ואני קראנו והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ראינו את הרש"י, נהננו מריח הפרד"ס ונשארנו בבית עם כוס התה,
אבל פאני רואה "מים מימינם ומשמאלם" - היא נוסעת למקום שהדברים הם כפשוטם - ונציה!!
לאור זאת כנראה שבשבוע הבא היא בסיני...
ואם דאגתם מה עם הווארט - אז הסירו דאגה, זיידע דאג לעדכן אותנו - והנה הוא לפניכם:
מה תצעק אלי?
משה עומד ליד הים ומתפלל אל הקב"ה, מצבו לכאורה קשה, המצרים מאחוריו המדבר מצדדיו והים לפניו, ואם לא די בכל אלו יש בבני ישראל 4 מפלגות שונות, אלו מושכים להתאבדות בים, אלו רוצים לחזור למצריים, אלו מתפללים ואלו מתכוננים למלחמה... הבלאגן עצום - ומשה עומד בתווך ומתפלל.
אומר הרש"י שהקב"ה לא היה מרוצה מתפילה זו, מה תצעק אלי לא עת תפילה היא. והשאלה הנשאלת היא מה אמור משה לעשות?
אלא, שמשה ידע שהקב"ה מתנהג אתם בניסים, הוא עמד המתין לנס, אולם הנס בושש מלבוא, ולכן משה עומד ומתפלל ריבונו של עולם - הבא לנו את הנס...
עונה לו הקב"ה מה יש כאן להתפלל ולדבר? בכדי שהנס יפעל יש צורך ללכת במסירות נפש - באופן של למעלה מהטבע. כלומר - דבר אל בני ישראל שיכנסו לתוך הים עד הצוואר - ואז יפעל הנס!
ולכן נאמר בתוך הים (קודם היו מים - ואח"כ) ביבשה!
ובזה ימתק גם מה שבתחילה נאמר והמים להם חומה עם ו' אולם אח"כ (בפסוק כט) ביבשה בתוך הים - שם נאמר חמה בלי ו'.
וזה הרמז שבעניין: כשקודם יש בים ואח"כ ביבשה - יש מסירות נפש אז זו חומה, אולם אם זה ביבשה ואח"כ בים אז נאמר חמה בלי ו' שזה מרמז על חימה.
עם התורה - זו לא חכמה
שמעתי מאבי מורי (הסבא הרה"ח ר' פנחס צבי) מדוע כשבני ישראל עבור בים סוף יש מזה רעש גודל ויש שירה וכו' אולם כשבני ישראל עברו את הירדן וגם שם היתה קריעת הירדן לא עושים מזה רעש?
אלא (היה עונה הסבא בפקחות ירושלמית) לפני מתן תורה שיהיה כזה נס זה פלא אדיר ולכן עושים מזה 'טראסק' גדול, אבל בירדן לאחר מתן תורה - הולכים עם התורה אז זה לא פלא!
תודה רבה
השבמחק